חראן: בתי הכוורות והעיר העתיקה בשאנליורפה — מדריך לטיול בדרום-מזרח טורקיה

שנליורפה אטרקציותחראן: בתי הכוורות והעיר העתיקה בשאנליורפה — מדריך לטיול בדרום-מזרח טורקיה

חארן ו"כוורות החמר" שלה: עתיקות חיות במישורי מסופוטמיה

חארן — יישוב עתיק בדרום-מזרח אנטוליה, במחוז שאנליאורפה, במרחק של 44 ק"מ בלבד מדרום לעיר באותו שם, וקרוב מאוד לגבול הסורי. הכפר הקטן הזה ידוע לא רק בהיסטוריה בת אלפי השנים שלו, המוזכרת בתנ"ך ובכתבי היתדות של מסופוטמיה, אלא גם בסוג ייחודי לחלוטין של בתי מגורים עממיים — בתי "כוורות" חרוטיים עשויים לבנים. כיפות הלבנים המעוגלות, הבנויות בקבוצה צפופה, יוצרות את הרושם כי לפניכם תפאורה לסרט על המזרח הקדום או עיירה אגדתית, שהועברה מעומק הדורות. חארן נכללת ברשימה המקדימה של אונסק"ו ונשארת אחד המקומות האווירתיים והמפתיעים ביותר בטורקיה עבור מטיילים המחפשים חוויות לא שגרתיות.

היסטוריה ומוצא

חארן היא אחד המקומות העתיקים ביותר בעולם המאוכלסים ברציפות. אזכורים ראשונים שלה מופיעים בטקסטים בכתב יתדות מאבלה, מרי ואשור עוד במאה ה-3 לפנה"ס. בברית הישנה חרן ממלאת תפקיד מרכזי כעיר שבה עצרה זמנית משפחתו של האב הקדמון אברהם בדרכה מאור כשדים לארץ כנען (בראשית 11:31). על פי המסורת, דווקא מכאן שמע אברהם את קולו של אלוהים שקרא לו לצאת לדרך, ובדיוק כאן, על פי אחת הגרסאות, קבור אביו תרך. הקשרים התנ"כיים הללו הפכו את חרן למקום זיכרון חשוב הן ליהדות, הן לנצרות והן לאסלאם.

בתקופה העתיקה הייתה חרן ידועה בשם קארה והייתה קשורה לשמו של אל הירח סין, שפולחנו פרח כאן עד לתקופה הרומית המאוחרת. דווקא בסמוך לעיר, בשנת 53 לפנה"ס, התרחשה קרב קארה המפורסם, שבו קשתים פרתיים הביסו את צבאו של המפקד הרומי מרקוס ליקיניוס קראסוס — אחת התבוסות הגדולות ביותר של רומא במזרח. בתקופה האסלאמית המוקדמת הפכה חרן למרכז מדעי חשוב: במאות ה-8–9 פעלה כאן האוניברסיטה האסלאמית הראשונה, שבה תורגמו מסות פילוסופיות ורפואיות יווניות ולימדו מדענים סאביים מפורסמים, בהם סאבית אבן קוררה. במאה ה-13 נהרסה העיר על ידי המונגולים ולא הצליחה לשחזר את חשיבותה הקודמת.

הבתים המסורתיים המודרניים, המכונים "כוורות", הופיעו בחרן לא לפני המאות ה-18–19, אך עקרון הבנייה שלהם שורשיו נעוצים באזורים חסרי יער עתיקים בהרבה בצפון מסופוטמיה ובסוריה, שם עץ היה חומר נדיר. השימוש באבן בנייה ובחימר איפשר לתושבים המקומיים להקים תקרות כיפתיות, ללא צורך בקורות.

נהוג לחשוב כי דווקא השבטים הערבים והטורקמנים, שהיגרו במאות ה-18 וה-19 מהמדבריות של סוריה ומזופוטמיה העילית, הם שהביאו לכאן את מסורת ה"קומבט-אוולרי" — בית מגורים כיפתי, המותאם לאקלים החם והיבש. מאז, אדריכלות זו נקשרה בתודעת המטיילים דווקא לחרן, אף כי בכפרים הסמוכים בדרום-מזרח אנטוליה ניתן למצוא מבנים בודדים דומים. במאה ה-20, עם כניסתה של הבנייה המודרנית (בטון, קורות פלדה, גגות ברזל), הפכו רוב בתי הכוורת למבנים לא מיושבים או למבני עזר, אך בזכות מעמד השימור והעניין התיירותי, חלקם נשמרו ושופצו. כיום, אחת מקבוצות הבתים המגורים במרכז חרן פועלת כ"מוזיאון חי", שבו ניתן לראות פנים מסורתי עם שטיחים, כריות, ארגזי עץ וכלים חקלאיים, וכן לטעום תה מקומי מתוק מכוסות זכוכית בצורת אגס.

מה לראות וארכיטקטורה

חראן היא עיר קומפקטית וניתן לסייר בה ברגל תוך מספר שעות. המרחקים הקצרים בין האתרים מאפשרים לתכנן מסלול מעניין, והשילוב בין החורבות לכפר החי הופך את הטיול למרשים במיוחד.

קומבט-אוולרי — בתי הכוורות

הכרטיס הביקור העיקרי של חרן הוא קבוצת בתים חרוטיים, הבנויים מלבני בוץ ומצופים בטיט חלק. בית אחד מורכב מכמה חלקים – "כוורות", שכל אחת מהן מכוסה בכיפה ללא מסמר אחד. הכיפה הולכת ונהיית צרה יותר כלפי מעלה הודות להנחת הלבנים מעט כלפי פנים, מה שיוצר אוורור טבעי יעיל ביותר: בקיץ נשמר בפנים קרירות נעימה, ובחורף חום. חלק מהבתים עדיין משמשים את התושבים, ואחרים פתוחים כמיני-מוזיאונים ובתי אתנוגרפיה, בהם מציגים למבקרים את אורח החיים המסורתי, מציעים תה ומציעים צילומים בתלבושות מקומיות.

חיי היומיום בתוך בתי הכיפה

בביקור בבית אתנוגרפי מסוג "כוורת" תוכלו לראות כיצד בדיוק מאורגן החלל הפנימי של בתי מגורים אלה. בדרך כלל בית אחד מורכב מכמה חדרים כיפתיים המחוברים זה לזה, שלכל אחד מהם תפקיד משלו: חדר אורחים, חדר שינה, מטבח ומחסן. הרצפות כוסו באופן מסורתי בשטיחים ובקילים, הקירות נותרו מסוידים, ובמרכז החדר עמד שולחן נמוך וכריות לאורך הקירות. מרשים במיוחד לראות כיצד בחדר קטן אחד יכלו להתארח חמישה-שישה אנשים בו-זמנית, והקור בפנים עמד בניגוד לחום המתיש שבחוץ. המארחים שמחים להראות את תיבות הנדוניה, נול האריגה הביתי וכלי הבית העתיקים, ובכך מאפשרים למבקרים להתוודע למסורת החיה של חיי הכפר הכורדיים-ערביים.

המסגד הגדול של חרן

במרכז הכפר מתנשאות חורבות אולו ג'אמי (המסגד הגדול), אחד המסגדים האבן העתיקים ביותר באנטוליה. הוא מתוארך למאה ה-8, לתקופת בית אומיה. מהמבנה המקורי נותרו מינרט מרובע מרשים, חלק מהקירות, מיחראב וכמה עמודים. מסגד זה נחשב לאחד ממבני התפילה האסלאמיים העתיקים ביותר בשטח טורקיה, והוא משמש תזכורת לעברה של חרן כמרכז מדעי.

המצודה והאוניברסיטה העתיקה

בחלק המזרחי של היישוב נמצאים שרידי מבצר חרן והאוניברסיטה האסלאמית הראשונה, כביכול — חומות וקשתות מרשימות, שנשתמרו בין גבעות המדבר. השרידים חלקיים אך ציוריים, ובשילוב עם סוללות עפר נמוכות הם נותנים מושג על ממדי העיר מימי הביניים.

מקדש אל הירח סין

אחד מסמלי חרן העתיקה היה מקדש אל הירח סין, שקיים כאן עוד מתקופת אשור. בעיר של העת העתיקה המאוחרת, פולחן זה נשמר זמן רב יותר מאשר בכל מרכז אחר במזרח התיכון: תושבי חרן, הידועים כ"סאביים", המשיכו לעבוד את גרמי השמיים אפילו במאות הראשונות של האסלאם, ואנשי האקדמיה שלהם תרגמו באופן פעיל טקסטים אסטרונומיים יווניים ופרסיים. בחפירות ארכיאולוגיות באתר התגלו יסודות של בימות מקדש ושל מדרגות, שלדעת החוקרים ייתכן שהיו שייכים למקדש המפורסם הזה. שלטי הסבר במקום מפרטים היכן בדיוק היו המבנים הקדושים העיקריים של העיר העתיקה.

גבעה עתיקה

במרכז היישוב המודרני שוכן תל ארכיאולוגי עתיק — גבעה רב-שכבתית, שבה מגלים הארכיאולוגים שרידים מתקופת אשור, בבל והאליניסטית. חלק מהממצאים שנחשפו בחפירות מוצגים במוזיאון הארכיאולוגי של שאנליורפה.

עובדות מעניינות ואגדות

  • חארן מוזכרת בספר בראשית כמקום שבו התיישבה זמנית משפחת אברהם; הקשר התנ"כי הזה הופך את העיר למקום עלייה לרגל עבור מאמינים משלוש הדתות המונותאיסטיות.
  • צורת הבתים ה"כווריים" מספקת בידוד תרמי יעיל כל כך, שבפנים יכול להיות בקיץ ביום קריר ב-10–15 מעלות צלזיוס יותר מאשר בחוץ.
  • על פי המסורת, האוניברסיטה הראשונה הידועה בתולדות האסלאם הוקמה דווקא בחרן עוד במאה ה-8, הרבה לפני אל-קרוואין בפאס.
  • האסטרונום והמתמטיקאי סאבית אבן קוררה, אחד המדענים הגדולים ביותר של המזרח בימי הביניים, היה יליד חרן; תרגומיו והערותיו על אוקלידס, ארכימד ופטולמיאוס מילאו תפקיד מרכזי בשימור הידע העתיק.
  • בקרב קארה בשנת 53 לפנה"ס אבד אחד מנשרי הלגיון הרומאיים הראשונים, דבר שנחשב לבושה הגדולה ביותר של רומא ושימש במשך עשרות שנים כמניע למסעות נקמה.

איך להגיע

הדרך הנוחה ביותר להגיע לחרן היא משנליורפה — עיר גדולה בדרום-מזרח אנטוליה עם שדה תעופה משלה (GNY). המרחק ממרכז שנליורפה לחרן הוא כ-44 ק"מ על כביש סלול היטב, והנסיעה אורכת כ-45 דקות. אפשר לקחת מונית עם המתנה, לשכור רכב או להצטרף לטיול יום משנליורפה, שלעתים קרובות כולל ביקור בגובקלי-טפה, חרן והעיר העתיקה סואיב. התחבורה הציבורית כוללת מיניבוסים נדירים (דולמושים), אך למטיילים עצמאיים הנוח ביותר הוא תחבורה פרטית או דרך סוכנות נסיעות. במרכז שאנליורפה קל להסכים עם נהג על נסיעה לחצי יום או ליום שלם — נהגי מוניות רבים מוכנים לקחת תיירים בתשלום קבוע ומשמשים כמדריכים מאולתרים. כמה מלונות בוטיק בקראוונסאראיים ההיסטוריים של שאנליורפה מציעים שירותי הסעה משלהם ומסלולים מוכנים בדרום-מזרח אנטוליה, מה שמקל מאוד על התכנון בביקור ראשון באזור.

עצות למטייל

הזמן הטוב ביותר לביקור בחרן הוא האביב (מרץ–מאי) והסתיו (אוקטובר–נובמבר). דרום-מזרח אנטוליה ידועה בקיץ חם במיוחד, כאשר הטמפרטורה עולה על 40 °C, ובמקומות מסוימים מגיעה ל-45–47 °C; מומלץ לתכנן טיולים בקיץ לשעות הבוקר המוקדמות או לשקיעה, כדי להימנע מהחום הלוהט של שעות הצהריים. בחורף מזג האוויר כאן מתון יחסית, אך לא נדיר שירדו גשמים ויתחזק הרוח, ובתי הלבנים אינם מותאמים לשהייה ממושכת תחת גשם שוטף.

תכננו ביקור בהרראן של שעתיים עד שלוש שעות: זה יספיק כדי לראות את בתי ה"כוורות", את מסגד אולו ג'אמי, את המבצר ואת התל הארכיאולוגי, לשתות תה מסורתי בבית האתנוגרפי ולשוחח עם המקומיים. הקפידו לקחת איתכם מים, כיסוי ראש, קרם הגנה ונעליים נוחות. בתי הכוורת פועלים לרוב על בסיס תרומות מרצון או תשלום סמלי עבור תה וצילומים — הקפידו להצטייד בשטרות קטנים. לנשים בהררן, כמו בכפרים מסורתיים רבים בדרום-מזרח אנטוליה, מומלץ ללבוש בגדים צנועים יותר, במיוחד בעת ביקור במסגד.

חראן משתלבת מצוין עם ביקור בגובקלי-טפה ובעיר העתיקה של שאנליאורפה במסגרת מסלול אחד — שלושת האתרים הללו למעשה יוצרים ציר טיולים אחד בדרום-מזרח אנטוליה. זכרו כי שעות הפתיחה המעודכנות של הבתים האתנוגרפיים ומצב הביטחון באזורי הגבול משתנים מעת לעת, ולכן כדאי לבדוק את ההמלצות הרשמיות ולהתייעץ עם סוכנויות הנסיעות המקומיות לפני הנסיעה. אם יש לכם אפשרות להאריך את השהות, אל תחמיצו את הכפר הסמוך סואיב, הקשור על פי המסורת לנביא שואיב ושמר על חורבות מרשימות של בתים רומיים וראשוני-אסלאמיים, ואת העיר העתיקה סומטר, החבויה בשדות במרחק של כמה קילומטרים מחרן. מסלול כזה הופך את הטיול לטבילה מלאה בהיסטוריה הרב-שכבתית של האזור: מהתלים המסופוטמיים והמסורות התנ"כיות ועד למסורת האקדמית הערבית ולחיי האיכרים הכורדים במאה ה-20. בשאנליורפה, לעומת זאת, כדאי להקדיש יום לטיול ברובע המרכזי עם בריכות באליקליג'ול הקדושות, מערת אברהם, השוק המקורה קאפאלי צ'ארשי והמוזיאון הארכיאולוגי, שבו שמורים ממצאים מגובקלי-טפה ומהראן עצמה. בתכנון נכון, חרן עם בתי החמר שלה הופכת לאחת האטרקציות הפוטוגניות והייחודיות באמת של טורקיה, ונכנסת באופן קבוע לרשימות האישיות של "המקומות הטובים ביותר בדרום-מזרח אנטוליה".

הנוחות שלכם חשובה לנו. כדי לתכנן מסלול, לחצו על הסימון הרצוי.
פגישה ל דקות לפני תחילת
אתמול 17:48

עוד בנושא

Cyaneae (קיאנה) — עיר הסרקופגים של ליקיה ליד דמרה
Cyaneae (קיאנה) — עיר הסרקופגים של ליקיה ליד דמרה
אתמול 17:48
גוונפארק בקיזילאי — אנדרטת הביטחון ולב אנקרה
גוונפארק בקיזילאי — אנדרטת הביטחון ולב אנקרה
אתמול 17:48
המסגד העתיק (מרסין) — היסטוריה ואדריכלות Eski Cami
המסגד העתיק (מרסין) — היסטוריה ואדריכלות Eski Cami
אתמול 17:48
באגראן — בירתה העתיקה של ארמניה במחוז קארס
באגראן — בירתה העתיקה של ארמניה במחוז קארס
אתמול 17:48
שאלות נפוצות — חראן: בתי הכוורות והעיר העתיקה בשאנליורפה — מדריך לטיול בדרום-מזרח טורקיה תשובות לשאלות נפוצות על חראן: בתי הכוורות והעיר העתיקה בשאנליורפה — מדריך לטיול בדרום-מזרח טורקיה. מידע על אופן הפעולה, האפשרויות והשימוש בשירות.
בתי "כוורת" — בתי מגורים מסורתיים בעלי כיפה, הבנויים מלבני בוץ ומצופים בטיט. הצורה החרוטית נוצרה עקב המחסור בעץ באזור: הכיפה נבנתה ללא קורת עץ אחת, לבנה אחר לבנה, עם שיפוע קל כלפי פנים. מבנה כזה מבטיח אוורור טבעי ושומר על קרירות בפנים אפילו בחום של 40 מעלות — בקיץ ההפרש בטמפרטורות בין הרחוב לחדר יכול להגיע ל-10–15 °C. מסורת ה"קומבט-אוולרי" מקורה בטכניקות אדריכליות מצפון מסופוטמיה וסוריה והובאה לחרן על ידי שבטים ערבים וטורקמנים במאות ה-18 וה-19.
בספר בראשית (בראשית 11 :31) מוזכר חרן כמקום שבו עצרה משפחתו של האב הקדמון אברהם בדרכה מאור כשד לארץ כנען. על פי המסורת, כאן בדיוק שמע אברהם את קריאתו של אלוהים להמשיך בדרכו, ואביו, תרך, על פי אחת הגרסאות, נקבר בחרן. הקשר התנ"כי הזה הפך את העיר למקום זיכרון ועלייה לרגל עבור נציגי היהדות, הנצרות והאסלאם.
נכון לעכשיו: חרן נכללת ברשימה המקדמית (הזמנית) של אונסק"ו, כלומר היא מועמדת להכללה, אך טרם קיבלה מעמד רשמי כאתר מורשת עולמית. עם זאת, היישוב נמצא תחת הגנה כאתר היסטורי של טורקיה, דבר שאפשר לשמר חלק מבתי הכוורות ולבצע שיקום.
הזמן האופטימלי הוא האביב (מרץ–מאי) והסתיו (אוקטובר–נובמבר). בקיץ שוררת חום קיצוני בדרום-מזרח אנטוליה: הטמפרטורה עולה לעתים קרובות על 40 מעלות צלזיוס, ובימים מסוימים מגיעה ל-45–47 מעלות צלזיוס. אם אתם מתכננים לנסוע בקיץ, בחרו בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות הערב. החורף מתון יחסית, אך ייתכנו גשמים ורוחות, מה שעלול להפוך את הביקור באתר פחות נוח.
חראן היא עיירה קטנה, ודי בשתיים-שלוש שעות כדי לסייר בבתי הכוורות מבחוץ ומבפנים, לבקר בבית האתנוגרפי, לראות את חורבות אולו ג'אמי (המסגד הגדול), להגיע למבצר ולשתות תה מסורתי. אם אתם מתכננים צילומים בתלבושות מקומיות ושיחה נינוחה עם בעלי הבית האתנוגרפי, הקצו לכך שלוש שעות. בדרך כלל חרן נכללת במסלול של יום אחד משנליורפה יחד עם גובקלי טפה.
בתי-כוורת אתנוגרפיים רבים פועלים על בסיס תרומות מרצון או גובים תשלום סמלי עבור תה והאפשרות להצטלם בתלבושות מקומיות. אין תעריף אחיד קבוע. מומלץ להצטייד במטבעות קטנים של לירות טורקיות: תשלום צנוע למארחים הוא נוהג מקובל באזור ודרך לתמוך בשימור המסורת.
בשנת 53 לפנה"ס, סמוך לחרן (שנודעה אז בשם קארה), הביסו קשתים פרתיים תבוסה מוחצת לצבאו של המפקד הרומי מרקוס ליקיניוס קראסוס. קרב זה נכנס לדפי ההיסטוריה כאחת התבוסות הגדולות ביותר שספגה רומא במזרח. נעלמו נשיאי הלגיונות — הדגלים, שאובדנם נחשב לבושה הגדולה ביותר — דבר שהפך במשך עשרות שנים לתירוץ למסעות נקמה.
סאבית אבן קוררה — אסטרונום, מתמטיקאי ומתרגם בולט מהמאה ה-9, יליד חרן. הוא השתייך לקהילת הסאביים — תושבי חרן, שסגדו לגרמי השמיים ושמרו על המסורת המדעית ההלניסטית בתקופה האסלאמית המוקדמת. תרגומיו והערותיו על כתבי אוקלידס, ארכימד ופטולמיאוס מילאו תפקיד מרכזי בהעברת הידע העתיק לעולם הערבי, ובהמשך — לאירופה של ימי הביניים.
חארן שוכנת במחוז שאנליורפה, כ-44 ק"מ דרומית לעיר באותו השם, ומצב הביטחון באזורים הגבוליים של דרום-מזרח אנטוליה עשוי להשתנות. לפני הנסיעה מומלץ לבדוק את ההמלצות העדכניות של משרד החוץ במדינתכם ולהתייעץ עם סוכנויות נסיעות מקומיות או עם המלון בשנליורפה. רוב הטיולים המאורגנים לחרן מתנהלים כרגיל; למטיילים עצמאיים מומלץ לברר את המצב ממש לפני הביקור.
אולו ג'אמי (המסגד הגדול) — אחד המסגדים האבן העתיקים ביותר באנטוליה, המתוארך למאה ה-8, תקופת הח'ליפות האומאית. עד ימינו נותרו מינרט מרובע, שרידי קירות, מיחראב וכמה עמודים. המסגד מהווה תזכורת לתקופה שבה חרן הייתה מרכז מדעי ודתי חשוב. השרידים נמצאים במרכז הכפר וניתן לבקר בהם ברגל.
ניתן לשלב את חרן בקלות במסלול של יום אחד יחד עם גובקלי טפה — אתר פולחן פרה-היסטורי בן יותר מ-12,000 שנה — והמרכז ההיסטורי של שאנליורפה, הכולל את בריכות בליקליגול, מערת אברהם והשוק המקורה קפאלי צ'רשי. בסמוך לחרן עצמה כדאי לבקר בכפר סואיב עם חורבות הבתים הרומיים והאיסלאמיים הקדומים ובעיר העתיקה סומטר. כל האתרים הללו יוצרים ציר טיולים אחיד בדרום-מזרח אנטוליה ומשלימים זה את זה בצורה נהדרת.
מדריך למשתמש — חראן: בתי הכוורות והעיר העתיקה בשאנליורפה — מדריך לטיול בדרום-מזרח טורקיה מדריך למשתמש ב- חראן: בתי הכוורות והעיר העתיקה בשאנליורפה — מדריך לטיול בדרום-מזרח טורקיה, הכולל תיאור של הפונקציות, האפשרויות והעקרונות העיקריים של השימוש בתוכנה.
ממרכז שאנליורפה לחרן יש 44 ק"מ בכביש סלול — כ-45 דקות נסיעה. האפשרות הנוחה ביותר היא מונית עם המתנה במקום: במרכז שאנליורפה קל להסכים עם הנהג על נסיעה של חצי יום במחיר קבוע, ולעתים קרובות הוא יוסיף הסברים בלתי פורמליים בדרך. אלטרנטיבה היא להצטרף לטיול מאורגן של יום אחד, הכולל בדרך כלל את גובקלי טפה, חרן וסואיב. ישנם מיניבוסים נדירים (דולמושים), אך הם פחות נוחים למטייל עצמאי בשל לוח הזמנים הלא סדיר.
קחו איתכם מלאי מים, כובע וקרם הגנה — דבר זה חשוב במיוחד בין אפריל לאוקטובר. נעלו נעליים סגורות ונוחות: השבילים בין החורבות והבתים הם דרכי עפר. לנשים בכפרים המסורתיים של דרום-מזרח אנטוליה מומלץ ללבוש בגדים סגורים, במיוחד בעת ביקור במסגד. קחו איתכם שטרות קטנים לתרומות מרצון למארחי הבתים האתנוגרפיים ולתשלום על תה.
עם הגעתכם, חפשו את קבוצת הבתים החרוטיים שבמרכז — הם בולטים לעין מיד עם הכניסה. טיילו לאורך החזיתות, התבוננו בבניית הלבנים הלא-מבושות ובצורת הכיפות. לאחר מכן, בחרו בית עם דלת פתוחה ושלט המזמין תיירים — דווקא הבתים האלה משמשים כמוזיאונים קטנים. הבעלים מזמינים אתכם פנימה, מראים את העיצוב ומציעים תה; זהו רגע טוב לשאול שאלות על אורח החיים המסורתי.
בתוך הבית תוכלו לראות מספר חדרים מקומרים המחוברים זה לזה, בעלי ייעודים שונים: חדר אורחים, חדר שינה, מטבח ומחסן. שימו לב לעובי הקירות, לתקרה העשויה כולה מחימר ללא קורות, ולצינה המורגשת אפילו ביום חם. הבעלים נוהגים להציג ארגזי נדוניה, נול אריגה ביתי וכלים עתיקים. כאן תוכלו ללבוש תלבושת מקומית ולצלם תמונות.
מבתים-כוורות, צאו ברגל לכיוון מרכז היישוב — שם נמצאות חורבות אולו ג'אמי (המסגד הגדול) מהמאה ה-8, עם מינרט מרובע שנשמר ושלל קטעי קירות. בהמשך, בחלק המזרחי של היישוב — חורבות מבצר חרן והאוניברסיטה האסלאמית הראשונה, כפי שהיא מכונה. שלטי הסבר במקום מפרטים את מיקומם של האתרים ההיסטוריים, כולל יסודותיו של מקדש אל הירח סינה. ניתן לעבור את כל המרחק הזה בקלות ברגל.
אם הזמן מאפשר זאת, בקשו מהנהג או מהמדריך לעצור בכפר סואיב, שבו ניתן לראות חורבות של בתים רומיים ובתים מתקופת האסלאם המוקדם, או בעיר העתיקה סומטר, הנמצאת במרחק של כמה קילומטרים מחררן. בדרך חזרה לשנליורפה, הקדישו את הערב לטיול בשכונה עם בריכות Balıklıgöl, מערת אברהם והשוק המקורה Kapalı Çarşı. מידע עדכני על בטיחות בכבישים הגבוליים ושעות הפעילות של האתרים ניתן לקבל במלון או בסוכנות נסיעות מקומית יום לפני הנסיעה.